פסק-דין בתיק ע"פ 7318/10

השופט א' גרוניס:

1.        לפנינו ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת ד' קרת-מאיר) מיום 11.8.2010 לאסור את המערער 2 (להלן - המערער) למשך שבעה ימים, אם הוא לא ימציא את מסמכיה של המערערת 1 (להלן - המערערת) למשיבה 2 (להלן - כונסת הנכסים) תוך 48 שעות.

2.        המערערת הינה חברה קבלנית שהקימה פרוייקט בנייה בראש העין. המערער היה בעל השליטה ומנהלה של המערערת. המשיב 1 (להלן - הבנק) העמיד אשראי למערערת לצורך הפרוייקט. המערערת שיעבדה את זכויותיה בפרוייקט ואת נכסיה לטובת הבנק. בחודש יולי 2009 הגיש הבנק בקשה לאכיפת שעבודים ולמינוי כונס נכסים. לאחר התפתחויות שונות הושגה הסכמה ביום 21.12.2009 כי המשיבה 2 תשמש ככונסת נכסים זמנית לכלל הנכסים וכן ככונסת קבועה לשם מכירה של שטח מסחרי שגודלו כ-400 מ"ר. עוד הוסכם, כי מסמכיה של החברה יועמדו לרשות הכונסת תוך 7 ימים. בית המשפט המחוזי נתן תוקף של החלטה למוסכם.

3.        משמסמכי החברה לא הומצאו לכונסת הנכסים, היא הגישה בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט (להלן - הפקודה) לאכיפתה של ההחלטה על המערער. בעקבות דיון ניתנה החלטה על ידי בית המשפט ביום 14.4.2010. בית המשפט מצא, כי הליך לפי הפקודה הינו ההליך המתאים. עוד נקבע בהחלטה, כי אם המערער לא ימלא אחר ההחלטה להעביר את המסמכים לכונסת הנכסים תוך שלושה ימים, יוטל עליו קנס בסכום של 5,000 ש"ח לכל יום של הפרה. כמו כן, חוייב המערער לשאת בהוצאות של 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ. מאחר שהמערער לא המציא את המסמכים, הגישה כונסת הנכסים בקשה נוספת לפי הפקודה לבית המשפט. בהחלטה מיום 17.5.2010 קבע בית המשפט כי "בשלב זה יש להפעיל את גביית הקנס". ביום 4.7.2010 נערך דיון במעמד הצדדים וביום 11.8.2010 ניתנה החלטתו של בית המשפט עליה קובלים המערערים בערעור דנא.

4.        בהחלטה מיום 11.8.2010 תיאר בית המשפט את השתלשלות העניינים. בית המשפט דחה את טענותיהם של המערערים כי מסמכי החברה נמסרו לכונסת הנכסים. בית המשפט אף ציין, כי הטענה לפיה מסמכי המערערת נלקחו על ידי המשטרה בשנת 2005 ואינם מצויים בידי החברה לא נתמכה בתצהיר. בסופו של דבר, החליט בית המשפט לתת למערער ארכה אחרונה של 48 שעות להמציא את המסמכים וכי אם הם לא יומצאו הוא ייאסר למשך 7 ימים.

5.        מתברר, כי חלו התפתחויות נוספות בהליכים לאחר החלטתו של בית המשפט מיום 11.8.2010. בדיון שנערך בבית המשפט המחוזי ביום 30.12.2010 הוסכם כי המערערים ימסרו תוך 14 ימים "רשימה של ההסכמים הידועים להם, כאשר הרשימה נתמכת בתצהיר בצירוף ההסכמים המצויים ברשותם". הכוונה להסכמים שנערכו בין החברה לבין רוכשי יחידות בפרוייקט שהקימה המערערת. עוד הוסכם, כי הבנק יבדוק אם ברשותו מצויים הסכמים המצויינים ברשימה ואינם מצויים בידי המערערים. בית המשפט נתן תוקף של החלטה למוסכם. זמן מה לאחר ההחלטה מיום 30.12.2010, הגישו המערערים הודעה לבית המשפט המחוזי. להודעה הם צירפו רשימה של דיירים עימם נחתמו הסכמים. בעקבות הודעה זו ניתנה החלטה על ידי בית המשפט ביום 21.2.2011. בהחלטה קבע בית המשפט, כי הודעתם של המערערים אינה מקיימת את שנדרש בהחלטה מיום 30.12.2010, שכן לא צורפו ההסכמים המצויים ברשות המערערים. כמו כן, ההודעה לא נתמכה בתצהיר. בית המשפט הוסיף כי המערערים "ביזו באופן עקבי את החלטות בית המשפט". לפיכך, נקבע כי המערערים יחוייבו בסכום של 5,000 ש"ח לכל יום בו לא יעבירו את התצהיר וההסכמים שברשותם. כמו כן, הורה בית המשפט כי על כונסת הנכסים למסור דיווח בתום 7 ימים אם הצו קויים.

6.        בדיון בפנינו טען בא כוחם של המערערים כי הצווים של בית המשפט בהם הורה למסור מסמכים לכונסת הנכסים לא כוונו למערער אלא למערערת, כי המסמכים אינם ברשותם וכי קיים חשש שהמסמכים מיועדים לשמש את הבנק בהליכים אחרים המתנהלים בינו לבין המערערים.

7.        לא מצאנו ממש בטענות המערערים. אף אם המערער לא היה בעל דין בדיון מיום 21.12.2009, בו הושגה הסכמה בדבר מסירת מסמכי המערערת לידי כונסת הנכסים, הרי ברור כי הוא ידע על דבר ההחלטה ועל כן ניתן להפעיל לגביו הליכים לפי הפקודה (ע"פ 527/77 מוניות הדר לוד בע"מ נ' אמיל ביטון, פ"ד לד(4) 232 (1980)). מכל מקום, החלטות מאוחרות יותר של בית המשפט, בהן הורה על מסירת המסמכים, כוונו במפורש כלפי המערער.  על כן, אין יסוד לטענה כי לא ניתן להפעיל הליך לפי הפקודה נגד המערער. כל הטענות הנוספות של המערערים דינן להידחות, משום שאין הן מתיישבות עם ההסכמה החוזרת ונשנית להמציא את המסמכים לידיה של כונסת הנכסים.

8.        התמונה המתגלית מן החומר היא של אדם, הוא המערער, המתעלם באופן שיטתי מצווים של בית המשפט, שניתנו בהסכמתו. ברור, כי המסמכים דרושים לכונסת הנכסים כדי לדעת מהי מצבת הנכסים של המערערת, האם רוכשי יחידות בפרוייקט שילמו את המגיע מהם ולמי שולמו הכספים. על כן, יפה עשה בית המשפט שעה שהחליט לפעול על פי הפקודה נגד המערער.

9.        לפיכך, היננו מחליטים לדחות את הערעור. על המערער להתייצב במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 21.8.2011 לשם ריצוי מאסר של שבעה ימים. ניתנת אפשרות אחרונה למערער להימנע ממאסר, וזאת אם בית המשפט המחוזי יקבע לפני מועד ההתייצבות, על יסוד בקשה שיגיש המערער, ולאחר קבלת עמדת הבנק וכונסת הנכסים, כי המערער קיים את החיוב להמציא תצהיר הכולל את רשימת ההסכמים וצירף את ההסכמים. המערער יישא בשכר טרחת עורך דין בסכום של 20,000 ש"ח.

           ניתן היום, ‏י"ז תמוז תשע"א (19.07.2011).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    אג+הג

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: